סוף מעשה במחשבה תחילה.
מהדורת 2018 של מרוץ אופני השטחEpic Israel - the Ultimate Holy Land Mountain Bike Challenge , אחד מארבעת מרוצי השטח הטובים בעולם ! והשנה באזור הרי ירושלים. מעל 100 רוכבים בינלאומיים. רוכבי UCI, אלופי עולם ואלופים אולימפיים... כנ"ל נשים אלופות עולם, פלוס כמה מאות רוכבי העילית המקומיים.
לכאורה צילום אקשן משובח - רוכבי עילית, אבק, מאמץ, מסוק בתמונה. כל הסיטואציה נראית דיי מקרית... אבל בואו ואקח אתכם אל מאחורי הקלעים של תכנון מורכב מעין כמוהו בצילום אירוע כזה המתפרס על פני 3 ימים.
כחודש לפני האירוע מתבצע סיור לוקיישן ביחד עם מפיקי האירוע. יום שלם במהלכו דוגמים את כל הנקודות האטרקטיביות לצילומים בכל אחד מימי האירוע ואז מכינים תכנית עבודה לכל אחד מצלמי האירוע, דקה אחרי דקה כל אחד מהם נמצא ומה הוא מצלם.
כשהגענו לנקודה הזאת ידעתי שיש כאן פוטנציאל גבוה להביא את מסוק הצילום ולהוריד אותו נמוך כדי שייכנס לי בפריים.
עד כאן הפנטזיה... ועכשיו צריך להוריד את זה לקרקע המציאות.
ישנם כל כך הרבה מרכיבים משתנים שדי בכך שמשהו אחד ישתנה והלך הצילום. וישנו כמובן את מרפי שתמיד נותן עבודה.
ו... נוסיף את העובדה שאין פה הזדמנות שניה ! להבדיל מצילום לכתבה שבו כמעט הכול בשליטתנו – אני יכול לבקש מרוכבי האופניים לעבור שוב ושוב באותה הנקודה ולבקש מטיס המסוק לעבור איפה שאני רוצה – הרי שבאירוע מתגלגל, אין לי את הפריווילגיה הזאת. צריכים להיות מפוקסים וחדים כדי למקסם הזדמנויות ואם דברים משתבשים (ותאמינו לי הם משתבשים) חייבים לדעת לאלתר תוך כדי תנועה.
אבל בבוקר ה-5 באוקטובר 2018 הדברים הלכו טוב. התכנון הראשון היה קצת מרווח מדי והגעתי לנקודת הצילום כשעתיים לפני ראשוני הרוכבים. שעתיים שלמות להמתין לרוכבים, לבדוק כיווני מצלמה, זוויות צילום ו... להמתין בסבלנות.
ובזמן ההמתנה, כמה מילים על המסוק. כי המסוק לא היה שם במקרה. המסוק הגיע ונעמד בנקודה הזאת כי לצלם הסטילס של האירוע יש קטע עם מסוקים.
במסוק יושבים שני אנשים. האחד - הטייס אילן ארד, אחד מטובי טייסי המסוקים. מעבר לשליטה האבסולוטית בכלי... האיש גם מבין בצילום ובצלמים ומשתף פעולה באופן חריג. כל כך שמחתי שהוא הטייס באירוע. השני, איתמר גרינברג אחד מטובי צלמי האוויר, קולגה וחבר היה אחראי להעביר את צילום השידור החי ולצורך העניין - משת"פ שלי במסוק מהאוויר, מצויד במטלות ומשימות מוגדרות, כי כידוע כל דקה של המסוק באוויר עולה כסף רב.
ובתוך כל זה יש איזה צלם סטילס נודניק שחייב מסוק בפריים.
אז כיצד מורידים את הפנטזיה לביצוע?
עם ההגעה שלי לנקודת הצילום אני שולח מיקום בווטסאפ לאיתמר גרינברג ומבקש שישלח לי 'מיקום חי' שאדע בכל זמן היכן המסוק נמצא.
המסוק, המלווה את רוכבי העילית המובילים, אמור להגיע ביחד איתם כך שחלון הזמנים שלי לבצע את הצילום הזה הוא לא יותר מכמה שניות בודדות.
מיד ברגע שנוצר קשר עין ביני לבין הטייס אני עובר לכוון אותו לנקודה בעזרת סימני ידיים בתנועות מוגזמות שיסבירו לו בדיוק איפה אני צריך אותו ורצוי שזה יקרה כמה שניות לפני שהרוכבים מגיעים.
ולשמחתי באותו הבוקר כל השמשות הסתדרו בשורה, הכול הלך לפי התכנון - המסוק הגיע וירד לנקודה כ-10 שניות לפני ראשוני הרוכבים וכך כולם זכו לקבל פוסטר של החיים והצלם חזר הביתה מרוצה!
ולכם הצלמים המקצועיים, קצת נתונים:
מצלמהCanon 5dmk3 :
עדשהCanon 70-200/2.8L : על 125 מ"מ
רגישות: ISO 200
מהירות סגר: 1/320
צמצם: f/10
24.2.14