לא לזוז, מצלמים
אני תמיד מעדיף להתחיל בצילומים סטטיים ורק לאחר מכן לעבור לצילומי התנועה והאקשן. הכול מניסיון. כבר קרה שפתחנו עם צילומי אקשן ו... משהו השתבש לפני שהגענו לצילומים הסטטיים, כך שעדיף לפתוח בצילומי ה"ביוטי". לרוב אני בוחר את הלוקיישנים שלי לצילום או בהתאמה מוחלטת לאובייקט, דהיינו רכב קלאסי על רקע כפרי וישן, רכב מודרני על סביבת בנייני הייטק, או בדיוק ההיפך הגמור. הפעם בחרנו לסביבת הצילום שדרת עצי פיקוס עתיקים כניגוד מוחלט לחדשנות ולעיצוב המודרני של הלקסוס ועל ידי כך להבליט את הרכב מהרקע.
השתמשתי בעדשה 300/2.8 מזווית נמוכה המחמיאה מאוד לרכב וכמו כן בחרתי להשתמש במפתח צמצם גדול של 2.8 לקבלת עומק שדה קטן ביותר המפריד עוד יותר את הרכב מן הרקע. מיקמנו את הרכב בקפידה בדיוק היכן שנוכל להשיג ניצול מרבי של האור הטבעי החודר מבעד לעצים. בנקודה המסוימת שבה אור השמש הרך מאיר את כל הרכב דרך מפתח רחב בין שני עצים, ללא כתמי אור שמסוגלים להרוס את התמונה.
אין פה שימוש בתאורת עזר ולגמרי אין צורך בה. הכול טבעי; הצבעוניות של הרכב והניגוד לרקע, עושים את העבודה. כמובן שבשלב הזה המצלמה מיוצבת על גבי חצובה והאביזר הנוסף המאוד מומלץ והמאוד הכרחי שאני משתמש בו כמעט בכל צילום רכב ובכל זמן זה מסנן מקטב (polarizer) שהינו בעל יכולת לבטל חלק מההישתקפויות המופיעות על הרכב.
לאחר שמצלמים את הרכב מכמה זוויות עושים רה-לוקיישן למגרש אספלט סמוך לצילום סטרילי של הרכב. הפעם אני מכניס הרבה רכב לפריים עם מעט רקע, בזווית נמוכה, גלגלים בסיבוב קל עם כיוון הרכב, עדשה ארוכה וזו מבחינתי הנוסחה המושלמת לצילום נקי של הרכב.
שימוש בעדשה ארוכה, במקרה הזה 300/2.8 ובזווית צילום נמוכה אפילו מגובה הכביש, יעצימו ויאדירו כל רכב שהוא ובמקרה הנוכחי שהרכב המצולם נראה קרבי במקור, השילוב הזה ייתן לרכב טוויסט נוסף קדימה. אפשרות נוספת היא לתת למצלמה הטיה לאחד הכיוונים שתיתן לרכב אשליה של תנועה לכיוון הצילום.
