מעלים הילוך, מצלמים בתנועה
הגיע הזמן להעלות הילוך ולעבור לשלב צילומי התנועה. זהו השלב שבו באמת מגיעה לכדי ביטוי יכולתו האישית של הצלם והציוד שלו. אולם לפני כן, ננפץ עבורכם מיתוס או אשליה - לגמרי אין צורך להיקלע למהירויות חריגות או חס וחלילה, לעבור על החוק על מנת להוציא צילומי אקשן מעולים בהם הרכב "נתפס" נוסע במהירות גבוהה.
בעזרת מספר טיפים שאתן לכם, כל אחד ואחת יקבל את הכלים הנכונים להוציא תמונות תנועה מופלאות. קודם כל, ביטחון תחילה, ונסביר. לעולם נעשה את צילומי התנועה האלו בכבישים נידחים ללא תנועת רכבים כלל או תנועה דלילה ביותר. אם אפשר לסגור את הכביש (באופן חוקי כמובן) לתנועת כלי רכב אחרים, עדיף. מבחינת הציוד, רצוי להשתמש במצלמת DSLR עם עדשה ארוכת מוקד כדי לעמוד במרחק ביטחון מהרכב (למקרה ו... אתם יודעים). הכוונה לעדשת 200 - 300 מ"מ אשר מספיקות בהחלט. כדאי להשתמש במייצב תמונה במידה ויש וכמובן במערכת המיקוד האוטומטי
בעבר הרחוק, לא הייתה בנמצא טכנולוגיה של מיקוד אוטומטי למצלמות ובאותם ימים לצלם צילומי אקשן הייתה משימה... איך נאמר את
זה בעדינות, מאתגרת. כיום, כמעט לכל המצלמות יש את טכנולוגיית המיקוד האוטומטי המתמודדת בהצלחה עם מהירות אובייקט תלת ספרתית בהצלחה גדולה.
כדי לקבל את אפקט התנועה המרבי, רצוי שהרקע יהיה כמה שיותר קרוב - קיר או שדרת עצים\שיחים לצד הכביש. ככל שהרקע יהיה קרוב יותר, אפקט ה"מריחה" יהיה מרשים יותר. ישנן שתי אפשרויות לביצוע צילום עקיבה (panning) בו ממצב נייח, הצלם עומד לצד הדרך ועוקב אחר המכונית. ככל שהעקיבה מתבצעת ממרחק רב יותר, כך גדול הסיכוי להוציא את התצלום חד יותר.
המצב השני הוא מצב נייד, כשהצלם נמצא ברכב נוסף לצד הרכב המצולם. לכאורה, קל יותר לצילום כי שני הרכבים נמצאים ב
אותה המהירות ולצלם יותר קל לעשות פוקוס לאורך זמן. במציאות, לא מומלץ לנסות את זה בכבישים ציבוריים. הדבר דורש מיומנות גבוהה ותיאום מושלם בין שני הנהגים.